#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י. א אין פוחתין מ... תקיעות במקדש ואין מוסיפין על ..... מי חולק ומאי בינייהו?	"אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות במקדש ולא מוסיפין על ארבעים ושמונה ר' יהודה אומר לא יפחות משבע ולא יוסיף על שש עשרה. <p dir=""rtl"">ת&quot;ק מחשיב תקיעה תרועה ותקיעה לשלוש שהרי בהקהיל את הקהל תוקעים בלא להריע {ור&quot;י אומר שזה סימנא בעלמא}, ור' יהודה לאחד, דכתיב &quot;ותקעתם תרועה&quot; וכתיב &quot;תרועה יתקעו&quot; {וחכמים דורשים לפשוטה לפניה ולאחריה}. </p><p dir=""rtl"">לר' יהודה אין צריך להפסיק בין תר&quot;ת שכולם תקיעה אחת ולחכמים חייב להפסיק.</p>"	ערכין י.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י. ב אין פוחתין מ- נבלים ולא מוסיפין על -, אין פוחתין מ- חלילין ולא מוסיפין על -, ומתי החליל מכה, ומה מיוחד בימים אלו?	"אין פוחתין משני נבלים ולא מוסיפין על ששה. <p dir=""rtl"">אין פוחתין משני חלילין ולא מוסיפין על שנים עשר. </p><p dir=""rtl"">בשנים עשר יום בשנה שגומרים בהם את ההלל החליל מכה לפני המזבח - בשחיטת פסח ראשון ובשחיטת פסח שני, יום טוב הראשון של פסח, ביום טוב של עצרת ובשמונת ימי החג.</p>"	ערכין י.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י: א מה הם הי&quot;ח ימים שגומרים ההלל. ולמה בשאר ימים לא גומרים (חוה&quot;מ פסח, שבת, ר&quot;ח, ר&quot;ה ויו&quot;כ, פורים)?	"ח' ימי חנוכה, יו&quot;ט של פסח, יו&quot;ט של עצרת, ח' ימי החג, ובגולה כ&quot;א.<p dir=""rtl"">בשאר ימי פסח אין גומרים שאינן חלוקים בקרבנותיהן.</p><p dir=""rtl"">בשבת לא אומרים שלא נקרא מועד.</p><p dir=""rtl"">בר&quot;ח לא גומרים שאף שנקרא מועד לא נאסר בעשית מלאכה וכתיב &quot;השיר יהיה לכם כליל התקדש חג&quot;. </p><p dir=""rtl"">ר&quot;ה ויוה&quot;כ מפני שמלך יושב על כסא דין וספרי חיים ומתים פתוחים אין ראוי לאמר שירה. </p><p dir=""rtl"">בפורים ר' יצחק אמר מפני שאין אומרים שירה על נס שבחו&quot;ל ממתי שנכנסו לארץ, רב נחמן אמר קריתה זה הוא הלילא, רבא אמר מפני שאכתי עבדי אחשורוש אנן.</p>"	ערכין י:		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י: ב אלו ד' דברים שינו אותם ולא עלה שינויהם יפה	"אבוב של קנה {ונקרא חליל משום דחלי קליה} היה חלק דק של קנה וציוה המלך שיצפו אותו זהב ולא היה קולו יפה עד שנטלו את צפויו<p dir=""rtl"">צלצול היה במקדש ונפגם ותקנו אותו אומנים מאלכסנדריא ולא היה קולו יפה עד שהסירו תיקונו. </p><p dir=""rtl"">מכתשת היתה במקדש שמפטמת את הבשמים תקנו אותה אומנים מאלכסנדריא ולא היתה מפטמת יפה עד שהורידו התיקון. </p><p dir=""rtl"">שילוח היה מקלח מים בכאיסר צוה המלך והרחיבהו ונתמעטו מימו עד שהחזירהו לקדמותו.</p><p dir=""rtl"">לקיים מה שנאמר &quot;אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל גבור בגבורתו&quot;</p>"	ערכין י:		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י: ג מאי הרדולים והאם היה במקדש ומדוע?	וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר הרדולים לא היה במקדש ביאר אביי היינו טבלא גורגדנא (זוג ועבל), מפני שקולו ערב (י&quot;ג עבה) ומערבב את הנעימה.	ערכין י:		שני
